בשנים האחרונות ניתן לראות בישראל מבנים רבים שעברו שימור. במאמר זה נסביר מהו שימור מבנים, מדוע אנשים מעוניינים לשמר מבנים ונכסים שונים, מהם סוגי השימור ונקודות חשובות נוספות אותן יש לדעת טרם קבלת החלטה האם אתם מעוניינים להשקיע בכל הקשור אל שימור מבנה פרטי.

 

 

שימור מיבנים- על מה מדובר?


בעשור האחרון ניתן לזהות בישראל "פריחה" של בניינים שעברו תהליך שימור מבנים. את השימור ניתן לזהות בין היתר בשדרות רוטשילד בתל אביב, בשכונת נווה צדק האגדתית, במתחם שרונה העכשווי ובמקומות רבים נוספים. פעולות שימור נעשות לא רק לגבי מבני מגורים, אלא לגבי מבנים ואתרים שונים שמשמשים למטרות מגוונות. שימור המבנים נועד עבור אלו המעוניינים לשמר בניינים בצורתם המקורית וזאת על מנת שבאותו אזור תישמר האווירה המיוחדת שאפיינה את ישראל, תרבותה, ההיסטוריה והמורשת שלה מימי קום המדינה או מימים מאוחרים יותר שנטמעו והפכו לחלק בלתי נפרד מזהותה ומזהות אותם אנשים שהתגוררו ועדיין מתגוררים באותן שכונות. קיימות תועלות רבות בשימור, ביניהן התועלת הפיננסית שבאה לידי ביטוי בערך הגבוה יותר של המבנה אשר עבר פעולות שימור. ישנם מקרים בהם אתרים היסטוריים ודתיים שעברו תהליך שימור, מצליחים להוביל אליהם לא רק תיירות מקומית אלא גם תיירות בינלאומית, דבר שתורם רבות הן לענף התיירות וכל הקשור אל ענף זה והן למשקיעים בפעולות השימור השונות של אותם אתרים.

 

 

אתרים ומבנים- קריטריונים לשימור


  • לאומיות- פעמים רבות פעולות שימור מתבצעות במיבנים להם יש חשיבות לאומית, כלומר מיבנים ספציפיים ששם נחתם הסכם זה או אחר, או מבנה שמייצג אירוע ההיסטורי שהשפיע על המדינה.
    • חשיבות לוקאלית- פעמים העירייה או המועצה מחליטה לשמר אתרים או מיבנים בעלי משמעות היסטורית, כלומר מבנים או אתרים שמהווים חלק בלתי נפרד מבנייתה של אותה עיר או מושב.
    • שימור תקופתי- ישנם מיבנים שמסמלים תקופה מסוימת בעיר, תקופה שחלפה לה ועל מנת להנציח את התקופה משמרים מקומות כאלו. דבר זה יכול לבוא לידי ביטוי בבית הקולנוע היחיד שהיה באותה עיר ואליו כל בני המקום היו הולכים כנקודת מפגש תרבותית ועוד. דוגמה לכך היא חידוש שכונת הטמפלרים הגרמנית בשנת 2014 (מתחם שרינה).
    • תרבות- מבנים של בתי אופרה, תיאטראות, אולמות קונצרטים ומבנים נוספים שמייצגים את התרבות של עיר או מדינה מסוימת.
    • אמנות וארכיטקטורה- מבנים נוספים אותם בדרך כלל מעוניינים לשמר הם מבנים או אתרים בעלי משמעות אומנותית. דבר זה ניתן לראות פעמים רבות בבניינים של גאודי בברצלונה, בכיפת הזהב בחיפה ובמקומות רבים נוספים.
    • היסטוריה- מבנים בהם גרו דמויות מפורסמות הם גם מבנים אותם אוהבים לשמר. דבר זה ניתן לראות בביתם של פולה ודוד בן גוריון. בן גוריון הוריש בית זה למדינת ישראל ואילו המדינה שימרה את המקום, הפכה אותו למוזיאון וכפועל יוצא דואגת המדינה לכל פעולות התחזוקה והשימור של המבנה. דוגמא נוספת היא בית כץ בקריית ביאליק (ממקימי הקרייה) שהוריש את המבנה לעירייה וכיום הוא מהווה עלייה לרגל עבור תושבי המקום.

מתחם שרונה- שימור מבנים


אחת מהדוגמאות הרלוונטיות ביותר של שימור מיבנים היא של מתחם שרונה בתל אביב. שרונה היא מתחם משוחזר של שטחים ציבוריים פתוחים ומבנים היסטוריים שהיו בראשיתה של מדינת ישראל. לפני יותר ממאה שנים הטמפלרים הקימו את המושבה הרביעית שלהם וקראו לה שרונה. מושבה זו כללה בתים בסמוך ליפו, רחוב הארבעה, הקריה ושדרות שאול המלך כיום. בתחילת שנת אלפיים החליטו לפנות חלק מהבסיס הצבאי של הקריה בתל אביב לטובת פעולות שיחזור ושימור מבנים באזור. בשנת 2005 החלו בהזזה של חמישה בניינים ברחוב קפלן לאורך כמה עשרות מטרים וזאת על מנת להרחיב את הכביש וב- 2012 החלו בפעולות של הקמת הפארק החדש של שרונה וכן שימור מיבנים של בתי המושבה. פעולות השימור היו תחת אחריותם של משרדי אדריכלים שהתמחו בתחום זה, (בר אוריין ואמנון בר אור). בשנת 2014 שוחזרה במלואה מושבת הטמפלרים ומתחם שרונה נפתח לכלל אוכלוסיית המבקרים. היזם של פרויקט שימור מיבנים זה היה מינהל מקרקעי ישראל והעירייה של העיר תל אביב יפו.

 

תוכנית השימור של שרונה


הדרך הטובה ביותר להבין מה כוללת תוכנית שימור מיבנים היא באמצעות הדגמה של תכנון פעולות עבור פרויקט תקף. גם כאן בחרנו להדגים את העניין על פרויקט שימור מיבנים של המושבה הטמפלרית שרונה. פעולות שבוצעו על מנת לשקם, לשחזר ולשמר הן:
• יזמים- ראשית כל הוחלט מי יעמדו מאחורי הפרויקט אם מבחינת משקיעים/יזמים. • מיקום- חשוב להגדיר מהו המקום של הפרויקט והאם מדובר על בניין אחד או מתחם שלם של בניינים. פרויקט שרונה כלל כמות גדולה של מבנים. חשוב להגדיר מראש גם את השטח של המיזם.
• תוכנית- אדריכלים הם אלו שאחראים על כתיבת תוכנית שימור מבנים, שתאושר על ידי הרשויות והגורמים הרלוונטיים. • פעולות- הפעולות שבוצעו היו פינוי של מיני מבנים (שלא היו רלוונטיים למתחם), כמו למשל מחסנים ובניינים של צבאיים. המבנים של הטמפלרים הם אלו שעברו שיפוץ ושימור.


חשוב לקחת בחשבון שהשיקולים לגבי שימור מיבנים במתחם שרונה היו רבים. עיריית תל אביב רצתה לשמר ולפתח את המתחם של הטמפלרים, אך היה גם צד כלכלי לכל העניין. היזמים השקיעו כשלוש מאות מיליון שקלים חדשים במיזם, עיריית תל אביב כחמישים מיליון , אך הצפי לפדיון צפוי הוא לא רק להחזיר את ההשקעה, אלא גם לייצר פדיון בסכום יפה שיצדיק את ההשקעה. בסך הכל פרויקט שרונה כלל שלושים ושלושה מבנים של הטמפלרים שעברו תהליך של שימור מיבנים.